יוגה

חבורה של הודים ממלמלים מזמורים בשפה משונה ועומדים במיומנות על הראש? לא ממש.

נתחיל מהבסיס: המילה "יוגה" לקוחה מהמילה "יוג'" = רתימה. היוגה מזמינה אותנו לרתום. לרתום מה? ובכן, מה לא.
אורח החיים המודרני מהיר ותחרותי, מגוון ססגוני ומלא בהסחות מכל הבא ליד, קל להיסחף אחר כל גירוי חולף, מסך מרצד וכל מחשבה רגעית. קל לשכוח את עצמנו. היוגה מזמינה אותנו לחזור לבסיס, לכנס פנימה את החושים, את הריצה האינסופית, לרתום את הנשימה, את המחשבה, את הגוף ואת החוויה אל הכאן והעכשיו. להביט עמוק פנימה אל הנשמה שלנו – לחזור הביתה.

רגע קטן של היסטוריה: מקורה של היוגה בהודו, כמה מאות לפני הספירה.
תנוחת היוגה הראשונה וגם היחידה שמתוארת בספרות העתיקה (היוגה סוטרה של פטנג'לי) היא למעשה תנוחת ישיבה: יוגה היא בפועל מדיטציה (בּוֹנְנוּת). לפני 120 שנה אבי היוגה המודרנית, קרישנהמצ'אריה, הכיר לעולם את ההאטה יוגה: תרגול פיזי דינאמי, וע"י כך איפשר לעולם ה"רוחני" לפגוש את העולם ה"פיזיולוגי" ונוצרה רתימה מסוג חדש – מדיטציה בתנועה.

אז אם יוגה היא סה"כ מדיטציה בתנועה, מה זה כל הסוגים האלו? איך אדע מה מתאים לי? ובכן,  ישנם אינספור סוגי יוגה, בשביל לא להלאות בפרטים ושמות מסובכים אפרט רק את הסוגים המוכרים יותר על קצה המזלג, אך יש לציין כי גם בתוכם יש לא מעט הסתעפויות וסגנונות:

• אשטנגה יוגה – סדרה קבועה, משמע רצף של תנוחות שמתרגלים באותו הסדר קצב ואופן בכל פעם מחדש. זהו תרגול דינאמי ולא פשוט פיזית, עם זאת, ככל שמתרגלים אותו באופן תדיר יותר כך התנוחות והסדר שלהן הופכים מוכרים יותר – אפשר לנתק את הראש ולצלול לטראנס של התרגול בלי להתעסק ב"רגע, לאן הרגל הולכת כאן? שניה אני לא מבין מאיפה המרפק נכנס" וכו'.
  תשומת הלב מתכנסת פנימה ואנחנו "רוכבים" על הנשימה בין תנוחה לתנוחה. הסדרה ידועה בתור תומכת מאוד במערכת העיכול (המון כפיפות לפנים ופיתולים מסייעים לזרימת הדם באיברי הבטן), השם המקורי של הסדרה הראשונה הוא יוגה צ'יקיטסה = יוגה תראפייה.  ישנן 6 סדרות באשטנגה יוגה כשרמת הקושי עולה מסדרה לסדרה.
  האשטנגה מתאימה למתרגלים חזקים או כאלו שאוהבים אתגרים פיזיים ומטפחים את הOCD שלהם בגאווה.

   

• ויניאסה יוגה – רצף דינאמי ומשתנה, נטול חוקיות קבועה או רצף ספציפי, לרוב יאופיין בתנועה לפי הנשימה ושהייה לא ארוכה בתוך כל תנוחה (נשימה, שלוש או חמש למנח). התרגולים מאופיינים בורסטיליות ויכולים להתמקד בתנוחה מורכבת אחת סביבה נבנה כל השיעור או לחלופין רצף ברמת קושי עולה, לפעמים יהיו תנוחות חדשות שיפתיעו אותנו ולפעמים נרגיש כמו רקדנים מנוסים שמבצעים כוריאוגרפיה.
  שיעור הויניאסה מתאים למתרגלים הרפתקניים שאוהבים הפתעות וישמחו לזרום עם תרגול חדש ושונה בכל פעם.

   

• איינגאר – תרגול רגוע ופחות דינאמי בעל שהיות ארוכות בכל מנח (מס' דק'), לפעמים מתרגלים סדרה קבועה ולפעמים מתמקדים במפרק בגוף או תנוחה מסויימים, השיטה נעזרת בהמון אביזרים (בלוקים, רצועות, שמיכות, כסאות ואפילו קשירה לקיר).
  התחילה כגישה טיפולית והיום נחשבת לשיטה הכי דקדקנית ופרטנית היורדת לעומק המנח ולפרטים הכי קטנים.
  שיעור האיינגאר מתאים למתרגלים שאוהבים חוקיות וסדר, לא ממהרים לשום מקום והעבודה ה"נכונה" חשובה להם יותר מהזרימה וה"פאן" של התרגול.

ישנן עוד לא מעט שיטות כמו ביקראם (יוגה חמה, סדרה קבועה), שאדו (השראה מעולם הטאי-צ'י), האתה (תרגול רגוע ושקט יותר, מבוסס נשימות) ויג'נאנה יוגה (יוגה שקטה המשלבת תכנים פילוסופיים, ייוסדה ע"י המורה הישראלית אורית סן-גופטה) יוגה תראפייה (טיפול בפציעות) יוגה נשית ויוגה להריון והרשימה עוד ארוכה.

בשורה התחתונה, זה לא באמת משנה איזה סוג נחליט לנסות – כשאנחנו בוחרים לתרגל יוגה אנחנו בפועל בוחרים לנתק את עצמנו ממרדף החיים, לעצור לשעה קטנה ולהביט פנימה. בכל שיעור נגלה משהו חדש בתוך עצמנו: בתגובה שלנו לגירויים או קושי חיצוני, בתגובה שלנו לתגובה שלנו, נפגוש פחדים דפוסים וקבועונות, נקלף לאט ובעדינות את החומות והמעטפת שלנו ונאפשר להרפיה הרפתקנות אומץ ושחרור לפגוש אותנו, וע"י כך, נצליח לפגוש את עצמנו. 

להביט עמוק פנימה אל הנשמה שלנו – לחזור הביתה.